לדעת הכל על: הסדר איזון משאבים - אבן דרך חשובה בדיני המשפחה לחלוקת רכוש..
הסדר איזון משאבים - אבן דרך חשובה בדיני המשפחה לחלוקת רכוש
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

הסדר איזון משאבים לחלוקת רכוש

Hebrew
תאריך: 30/01/2017 08:46   

האחד בינואר 1974 הינו מועד חשוב בדיני המשפחה בישראל, שכן החל מאותו היום נכנס לתוקפו חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר שינה באופן מהותי את האופן בו מתבצעת חלוקת הרכוש המשותף של בני זוג בעת גירושין.

עד כניסת חוק יחסי ממון לתוקפו התקיימה חזקה משפטית בשם חזקת השיתוף, אשר התבססה על העובדה הפשוטה שאומרת שכשבני זוג נישאים, נחשב כל רכושם כולו כמשותף ולכן כאשר הם מתגרשים, יש לחלק את הרכוש ביניהם באופן שווה.

לשיחה עם עורך דין דין חייג/י עכשיו: 052-2226699

משטר שיתוף זה יצר מחלוקות רבות וקשות, בכל ערכאות בתי המשפט והמחוקק ניסה לפתור אותן באמצעות חקיקת חוק יחסי ממון, אשר עושה סדר בעניין וקובע כללים ברורים יותר באשר לחלוקת הרכוש המשותף, בין אם מדובר על בני זוג שנישאו ובין אם עסקינן בידועים בציבור.

כללים אלו קרויים הסדר איזון משאבים.

היקף הרכוש המשותף בהסדר איזון המשאבים

אחד הכללים החשובים הקבועים בחוק יחסי ממון קובע, כי חרף נישואי הצדדים הרי שמתנות, ירושות ונכסים מלפני הנישואין, לא נכללים ברכוש המשותף המיועד לחלוקה בין בני הזוג בעת פקיעת הנישואין, על פי סעיף 5א1, אשר תוקן במסגרת תיקון מספר 4 בשנת 2008.

חריגים נוספים לרכוש המשותף הינם כל הנכסים שהוחרגו במפורש במסגרת הסכם ממון על פי סעיף 5א3 וגמלאות הביטוח הלאומי או פיצויים אשר נפסקו או מגיעים על פי חוק, בשל נזק גוף או מוות, על פי סעיף 5א2, שתוקן בשנת 1990.הסדר איזון משאבים

חשוב להבין שהסדר איזון המשאבים הקבוע בסעיפים 3 עד 5 לחוק יחסי ממון, חל כברירת מחדל ומתקיים אך ורק במקרה בו הצדדים לא חתמו על הסכם ממון, המסדיר את חלוקת הרכוש המשותף בהסכמה, על פי תמ"ש, ירושלים 1748/04 א.ב. נגד נ.ב. 2008.

עם זאת, פתוחה הדרך לבני הזוג להוכיח לבית המשפט, שבנסיבות מיוחדות יש לכלול באיזון המשאבים גם נכסים המוחרגים לפי סעיף 5א1 לחוק יחסי ממון.

כך למשל קרה בהליך תמ"ש 35790/95 פלונית נ' פלוני 2010, שם נקבע כי יש לחלק בין הצדדים את דירת המגורים, למרות שהיא רשומה רק על שם הבעל ולמרות שנרכשה על ידו לפני הנישואין.

המשמעות היא שכל יתר הרכוש הינו משותף ובר חלוקה בין הצדדים, לרבות חובות שצבר אחד הצדדים ונכסים הרשומים על שם בן זוג אחד בלבד, אשר נרכשו במהלך החיים המשותפים.

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הפסיקה הדנה, בנכסי קריירה, מוניטין וכושר השתכרות, כנכס בר איזון במסגרת הסדר איזון המשאבים.

מדובר למעשה בעתודה הכלכלית של בני הזוג, המשקפת את הלימודים והמאמץ שהשקיע בן הזוג העובד בקריירה שלו והן את כישרונו האישי תמ"ש, ירושלים 8340/07 ב.ו. נגד ע.ו. 2012.

בכך באה לידי ביטוי הגישה ההוליסטית של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר מקפידה לראות את כל התמונה הכלכלית, לרבות את העבר והעתיד ולדון בה כמכלול.

אפשרות לאיזון משאבים לא שוויוני

כלל מהותי נוסף הקבוע בחוק יחסי ממון מצוי בסעיף 8 (2), המסמיך את בית המשפט, לסטות מברירת המחדל של חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף ולאזן את משאבי בני הזוג גם בדרך של חלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף, זאת בהתאם לשיקול דעתו של השופט ועל פי הנסיבות הקונקרטיות של התיק, תמ"ש תל-אביב 32105-05-10, א.ג.ש נגד עיזבון המנוח ס.ע.ש, 2012.

על בן הזוג, הטוען לחלוקה לא שוויונית, להוכיח באמצעות ראיות כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית.

יודגש כי אין הגדרה בחוק מהן נסיבות מיוחדות והנושא פתוח ונתון לשינויים, בפסיקת בתי המשפט תמ"ש טב' 41427-12-10 נ.ל נגד נ.ל, 2014.

כך למשל, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בהליך תמ"ש 39590-06-12 פלונית נגד אלמוני, 2014, חלוקה של כ-55% לזכות האישה ו-45% לזכות הבעל, זאת לאחר שהאישה הצליחה להוכיח כי לבעל נכסי קריירה ומוניטין אישי וכי כושר השתכרותו גבוה באופן משמעותי מכושר השתכרותה.

בתאריך ה-7.1.2014 קבע בית המשפט העליון בבע"מ 7272/10 באופן חד משמעי, כי ניתן לבצע איזון משאבים לא שוויוני לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון גם במקרה של אלימות חמורה של בן זוג אחד כלפי משנהו.

באותו מקרה, הורשע הבעל בניסיון לרצוח את אשתו ובאלימות חמורה במהלך שנות נישואיהם.

בית המשפט העליון דחה את טענתו המעניינת של הבעל, לפיה העיקרון המנחה את הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, הינו איזון משאבים ללא אשם ולכן אין לגרוע מחלקו הכלכלי ברכוש המשותף באשמת אלימות, כשם שלא היו עושים זאת במקרה של בגידה וזאת על פי הלכה פסוקה של בית המשפט העליון בהליך בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, 2008.

ההלכה שבית המשפט העליון חידד והשחיז בפסק הדין בהליך בע"מ 7272/10 היא, כי סעיף 8 לחוק יחסי ממון הקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד על מנת לאזן את הסדר איזון המשאבים בהתאם לנסיבות ולשנות את ברירת המחדל בהתאם לנסיבות מיוחדות שהוכחו בפניו.

בית המשפט פסק די כי אלימות חמורה של בן זוג אכן נחשבת כנסיבה מיוחדת, הפוגעת בכושר הכלכלי של בן הזוג השני ולכן הינה משנה באופן מהותי את מאזן הכוחות בין הצדדים.

קביעה זו מתיישבת עם המדיניות המשפטית, המוסרית והציבורית, להוקיע אלימות במשפחה ולנקוט כנגדה בסנקציות.

תהליך איזון משאבים בין בני זוג במהלך גירושין כקבוע בחוק יחסי ממון, סוכם על ידי בית המשפט העליון בפסק דין, ע"א 803/00 שטיינמץ נגד שטיינמץ, 2001: "איזון משאבים בין בני זוג, משמעו לשום את שוויים של הנכסים, לנכות את החובות ואת היתרה לחלוק בין הצדדים, בדרך כלל מחצה על מחצה, אלא אם החליט בית המשפט אחרת, מכוח סמכותו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון".

מבחינה מעשית, על מנת לחשב במדויק את רכוש הצדדים, בדרך כלל נעזרים בתי המשפט לענייני משפחה ברואה חשבון או בשרותיו של מומחה אחר מהתחום החשבונאי (אקטואר) ומסמיכים אותו לאסוף בפועל את כל המידע והנתונים הכלכליים הנוגעים לרכוש בני הזוג.

רואה החשבון מגיש לבית המשפט את סיכום המידע הכלכלי אשר אסף כולל המלצות מטעמו בנוגע לאופן חלוקת רכוש הצדדים בפועל. את ההמלצות הללו רשאי בית המשפט לקבל או לדחות, בהתאם לסמכותו על פי סעיף 8 לחוק יחסי ממון.

מועד מימושו של הסדר איזון המשאבים

נושא חשוב נוסף שמסדיר חוק יחסי ממון, מצוי בסעיף 5א אשר הוסף בנובמבר 2008, במסגרת תיקון מספר 4 והוא מועד איזון המשאבים, הקרוי בעגה המשפטית מועד הקרע.

הרכוש המשותף יחשב לכל מה שנצבר מתחילת החיים המשותפים ועד למועד הקרע, ומכך ניתן להסיק שכל מה שנצבר לאחר מועד הקרע לא יכלל באיזון המשאבים.  

עד לתיקון בשנת 2008 ניטשה מחלוקת קשה בין השופטים, באשר לאפשרות עריכת הסדר איזון משאבים בין בני זוג לפני מתן הגט, שכן החוק המיושן שלפני התיקון לא נתן אפשרות מפורשת כזו, מה שעודד סחטנות של בני זוג, אשר התנו מתן או קבלת גט בהסדר כלכלי.

היו שופטים שקיבלו את המצב חרף חוסר הצדק בו, אך היו שופטים וביניהם גם שופטי בית המשפט העליון, אשר השתמשו בפרשנות יצירתית במיוחד של החוק, כדי להתגבר על הסחטנות ולקבוע את מועד הערכת הרכוש המשותף, במועד מוקדם לגט כדוגמת ע"א 809/90 לידאי נגד לידאי, פ"ד מו (1) 602, 612-14.

נכון להיום מועד הקרע, לפני פקיעת הנישואין או בין ידועים בציבור, יקבע לפי קיומם של סממנים מובהקים המעידים על קרע סופי, בלתי ניתן לאיחוי, שבעטיו לא יהא זה צודק לקבוע שכל אחד מהם ממשיך לצבור זכויות ברכושו של האחר אף לאחר מועד הקרע - תמ"ש ירושלים 13402/08 כ.ב. נגד כ.י. משנת 2007 וגם תמ"ש כפר סבא 3591/02 ש.צ. נגד ח.צ.

כך למשל, אלימות במשפחה תיחשב למועד הקרע בתנאים מסוימים על פי סעיף 5א לחוק יחסי ממון וגם עזיבת צד אחד את הבית המשותף והפרדה כלכלית ואו הפרדת רכוש לתקופה של לפחות 9 חודשים, יהוו סממנים לקביעת מועד הקרע.  

אופן ישום האמור לעיל בפסיקת בתי המשפט, סוכם על ידי השופט אלון גביזון בהליך תמ"ש באר שבע 19242/08 פלונית נגד אלמוני משנת 2013:

  • ככלל יש לערוך איזון המשאבים נכון למועד פקיעת הנישואין וסטייה ממועד זה תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד.
  • פירוד פיזי ואו רכושי יכול להוות שיקול בקביעת מועד קרע מוקדם, ממועד פקיעת הנישואין.
  • סירוב ליתן גט, בשים לב לנסיבותיו, אינו משפיע על קביעת מועד האיזון, אלא במקום בו הסירוב ליתן גט גורם להתעשרות ואו לנזק של הסרבן על חשבון בן הזוג האחר.

לסיכום בעניין הסדר איזון משאבים...

הליך גירושין, חלוקת רכוש והפרדת חיים משותפים הינו אירוע כלכלי משמעותי אליו יש לגשת בזהירות ובאופן שקול ומסודר, במיוחד במצב בו יש לבני הזוג נכסים משותפים ואין ביניהם הסכם ממון.

על כל הזוגות בישראל אשר נישאו לאחר הראשון בינואר 1974, יחול הסדר איזון המשאבים אשר נקבע בחוק יחסי ממון ולכן מומלץ לבני הזוג ללמוד את הנושא ואת האפשרויות העומדות בפניהם.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא חלוקת רכוש!


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699