כל מה שאתם חייבים לדעת לגבי הסדרי ראיה בין זוגות חד מיניים בישראל...
עו"ד שרון סגל מסביר על הסדרי ראיה בין זוגות חד מיניים
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

הסדרי ראיה בין זוגות חד מיניים בישראל

Hebrew
תאריך: 22/04/2018 05:59   

מערכות יחסים טומנות בחובן הרבה אתגרים ובמיוחד כשמעורבים בכל הסיפור גם ילדים קטנים. לא זאת בלבד, אלא שאצל זוגות חד מיניים הקשיים שבלאו הכי קיימים אצל זוגות הטרוסקסואליים, כפולים.

כדי להביא ילד לעולם, יזדקקו זוג נשים לתרומת זרע ואילו גברים יצטרכו לפנות לאם פונדקאית, או לחלופין לאמץ ילד.

כך או כך, מדובר בהליכים יקרים וארוכים ואלא אם כן בן הזוג שאיננו האב הביולוגי (או האם) זוכה לצו אימוץ או צו הורות פסיקתי, אשר מעוגן בהסכם משפטי, אז במידה וחלילה בני הזוג מחליטים להיפרד, יתכן וסוגיית המשמורת על הילדים, תהפוך לבעיה רצינית.

במקרה של פרידה אצל בני זוג חד מיניים שמגדלים ילדים משותפים, יהיה צורך להביא לדיון את סוגית משמורת הילדים והסדרי ראיה. סוגיות אלו ייקבעו בהתאם להיבטים המשפטיים של הורות בני זוג חד מיניים ולמורכבותה הייחודית.

בסקירה שלפניך מציג עורך הדין שרון סגל הסבר מקיף ומפורט, בנוגע לזכויות של זוגות חד מיניים שהחליטו להיפרד, בכל הקשור למשמורת על הילדים והסדרי ראיה.

עיגון משפטי לקשר שלך עם הילדים

ישנם זוגות שמרגישים שחתימה על הסכמים העוסקים במה יקרה אם תגיע פרידה, למעשה מזמנים את הרגע והופכים את השאלה 'מה יקרה אם תגיע' ל'מה יקרה כשתגיע' ולכן מעדיפים להימנע מכך.

עם זאת, כשמדובר בבני זוג חד מיניים שמחליטים להביא לעולם ילדים, יש חשיבות גדולה מאוד להחלטה לעגן משפטית את הקשר בין ההורה שאינו ההורה הביולוגי, ההורה החברתי, לבין הילד, בדרך שתקנה לו זכויות וחובות בדיוק כמו של ההורה הביולוגי.

ישנן שתי דרכים לעגן את הקשר המדובר לפי הפסיקה בארץ וזאת על ידי צו אימוץ או צו הורות פסיקתי. שני הצווים יעניקו להורה החברתי זכויות שוות בהקשר לילד, למקרה שבני הזוג ייפרדו.

ניתן להסדיר מראש בהסכם מה יקרה במצב של פרידה ולחתום על הסכם שיסדיר מראש החלטה על משמורת, הסדרי ראייה וכך הלאה.

בית המשפט העליון פסק זה מכבר במסגרת הליך היועמ"ש לממשלה נ' זמר, שכדי לתת תוקף משפטי מחייב להסכם, יצטרכו בני הזוג להביא אותו לאישור בבית משפט לענייני משפחה.

כשנפרדים ואין הסכם כתוב...

במקרה של פרידה, אם לבן הזוג יש צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, מעמדו יהיה כשל ההורה הביולוגי ואז הדיון בבית משפט לענייני משפחה יהיה כמו בדיון רגיל של בני זוג הטרוסקסואליים וההורה החברתי יוכל לתבוע הסדרי ראייה ואף משמורת משותפת, במידה ויחפוץ בכך.

לעומת זאת, בהיעדר הסכם, תבוא ההכרעה בעניין משמורת והסדרי ראייה בבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף לעקרון טובת הילד.

בן הזוג שאין בידו צו אימוץ או צו הורות פסיקתי יוכל להגיש תביעה לשמירה על קשר עם הילד ולהסדרי ראייה וזאת למרות שמבחינה משפטית אין ביניהם קשר שעוגן בחוק מראש.

כדי לזכות בתביעה הוא יהיה חייב להוכיח באופן חד משמעי שהיא שותף פעיל בגידול הילד עד לפרידה מבן הזוג (ההורה הביולוגי של הילד) וזאת בהתאם לקביעה שניתנה בחודש פברואר 2018 בהליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בלוד.

דוגמא מהחיים: פסיקה לטובת הורה חברתי

בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי נדון מקרה של שתי נשים שחיו יחד כזוג במשך 11 שנים. במסגרת חייהן המשותפים, החליטו השתיים להביא לעולם ילדים ואז לאחת מהן נולד ילד מתרומת זרע. שתי האימהות גרו יחדיו אצל הוריה של בת הזוג (זו שאינה האם הביולוגית) וגידלו יחד את הילד עד הגיעו לגיל 4.5, שאז החליטו הנשים להיפרד.

בשלבים הראשונים שלאחר הפרידה האם הביולוגית הסכימה שבת זוגתה תשמור על קשר עם הילד, אך לאחר חצי שנה היא שינתה את דעתה ואסרה על בת זוגתה לשעבר להיפגש עם הילד.

בת הזוג כתגובה הגישה תביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, למשמורת משותפת והסדרי ראיה וכמו כן, ביקשה לקבל צו זמני לקביעת מפגשים בינה לבין הילד.

היא נימקה את בקשתה בכך שהילד נולד כתוצאה מרצון משותף שלה ושל האם הביולוגית ושלאורך כל תקופת ההריון ו-4.5 השנים לאחר לידתו של הילד, היא טיפלה בילד כהורה לכל דבר ומשפחתה אף סייעה לגידולו, כולל עזרה נפשית וכלכלית.

מנגד טענה בת הזוג שהילד בא לעולם מרצונה החופשי ושהיא היתה הורה יחדנית, אף על פי שבאותה תקופה היא ובת הזוג היו בקשר.

ב-25 לינואר 2018 נעתר בית המשפט לבקשתה של האם שאינה ביולוגית למתן צו זמני וקבע הסדרי שהות בתדירות של פעם בשבוע, מרגע סיום המסגרת החינוכית של הילד ועד לשעה שבע וחצי בערב, כולל אפשרות למתן מתנה בסיום כל מפגש בסכום שלא יעלה על 100 ₪.

כמו כן, הפנה בית המשפט את שתי הנשים להדרכה הורית והורה להן לדווח על ההתקדמות בטיפול תוך 60 ימים.

ההחלטה התקבלה לאחר שמיעת תסקיר וחוות דעת של מומחית שמונתה מטעם בית המשפט, אך לפני שנשמעו ראיות. כולם תמכו בחידוש הקשר בין בת הזוג שאינה האם הביולוגית לבין הילד באופן הדרגתי והמומחית הוסיפה שהילד מעוניין לפגוש את בת הזוג וכי האינטראקציה ביניהם טובה.

לפיכך נימק בית המשפט את החלטתו, בטענה שאי קביעה של הסדר זמני יכולה להביא למצב שבו בסיום התהליך הילד לא ירצה לחדש את הקשר עם בת הזוג. זאת כיוון שהוא עלול להיות מוסת על ידי אמו ולא זאת בלבד, אלא שאסור לקרוע ילד מדמות שהייתה מוכרת לו, משום שהדבר עלול לגרום לו לנזק התפתחותי ורגשי.

האם הביולוגית ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בלוד וטענה שהצו מהווה פסק דין סופי שיכול לגרום לילד נזק בלתי הפיך וכי זכויותיה כאם ביולוגית צריכות לגבור על זכויותיה של בת זוגתה, שלה אין כל מעמד משפטי ביחס לילד.

עוד נקבע בעבר על ידי בית המשפט שאין לומר כי לא ניתן להכיר במשמורת משותפת של בני אותו המין ביחס לילדים שהובאו למסגרת הקשר המשותף ובהתאם לכך זכותה של בת הזוג להגיש תביעה לשמירת קשר עם הילד. לבסוף בית המשפט המחוזי דחה את ערעור האם הביולוגית.

בהסתמך על הנתונים שהובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה היתה נכונה, כיוון והנתונים שהוצגו מביאים לתוצאה לפיה יש לשמר את הקשר בין בת הזוג לילד ברמה מדודה עד למתן פסק הדין הסופי בתיק.

תוצאה זו נסמכת על עקרון טובת הילד וזאת לאחר תיאור המפגש המרגש בין הילד לבת הזוג לאחר תקופת הנתק, שתואר על ידי המומחית כחיובי אך מורכב רגשית לבת הזוג ולילד וכי שניהם לא רצו להתנתק בסוף המפגש.

מדובר בסוגיה עקרונית, חוקתית ומוסרית ומוכרחים לבחון מה הנזק שיגרם לילד ולבת הזוג אם לא יינתן צו זמני לעומת הנזק שיכול להיווצר אם כן יינתן, כשבכל מקרה טובתו של הילד גוברת על כל שיקול אחר.

מסקנות והמלצות שכדאי לך ליישם

כפי שהסברנו בכתבה, כשמדובר על הורים שהנם בני זוג חד מיניים, במידה וההורה שאינו ההורה הביולוגי הסדיר את מעמדו על ידי צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, במקרה של פרידה סוגיית המשמורת והסדרי הראיה תבוא לדיון, כך שזכויותיו של ההורה הביולוגי יהיו שוות לזה של ההורה החברתי.

משלא נחתם מראש הסכם כזה, ההורה החברתי יצטרך להוכיח שאכן היה שותף פעיל בגידול הילד עד לרגע הפרידה, זאת כדי לזכות בצו שיאפשר לו לשמור על הקשר עם הילד, בכפוף לעקרון של טובת הילד.

לסיכומו של עניין, כדי לא להיקלע למשבר אם חלילה יגיע רגע הפרידה, עדיף בכל מקרה להסדיר את המעמד של ההורה החברתי בעזרת צו ומשלא נעשה הדבר, ניתן לפנות ולהתייעץ עם עורך הדין שרון סגל, שיסייע לך להשיג את הצו המיוחל ולשמור על הקשר הכל כך חשוב עם הילד שגידלת וחינכת.

לייעוץ מפורט בנושא קביעת הסדרי ראיה ניתן לפנות לעו"ד שרון סגל בטלפון: 052-2226699


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699