חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד לאפשר ניסיון להגיע להסכמות לפני ניהול תביעה. במקרים שעליהם הוא חל, מתחילים בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע. חובה להתייצב לפגישות; אין חובה להסכים להסדר או לחתום על הסכם.
חמשת השלבים שלהלן מארגנים את התהליך: בקשה, מפגשים, תקופת עיכוב הליכים, החלטה על המשך הדרך והגשת תביעה אם נדרשת. חלק מהשלבים חופפים בזמן. סיום הפגישות אינו בהכרח סיום ההגבלה על הגשת תביעות, והגשת הבקשה אינה מעניקה סמכות לערכאה שאין לה סמכות לפי הדין.
שלב 1: הבקשה לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, כשמבקשים להגיש תובענה משפחתית מן הסוגים שנכללים בחוק, נקודת ההתחלה היא בדרך כלל בקשה ליישוב סכסוך. בפתיחת הליך גירושין בישראל, הנושאים כוללים סכסוכים הנוגעים לנישואים וגירושין, יחסי ממון ורכוש, מזונות ומדור ועניינים הקשורים לילדים. יש לבדוק את תחולת החוק ואת החריגים לפני ההגשה.
הבקשה מוגשת בטופס ייעודי. באתר הרשות השופטת מופיעים ההנחיות לבקשה ליישוב סכסוך במשפחה וטופס 1 לבקשה. מלאו את הפרטים הנדרשים בטופס, ולא כתב תביעה מפורט במקום הבקשה.
בדקו את פרטי הצדדים, פרטי הקשר, תיקים קודמים ואופן ההגשה המתאים לערכאה. הבקשה כרוכה באגרה, ולמי שעומדים בתנאים קיימת אפשרות לבקש פטור. את סכום האגרה ואת אופן התשלום מוצאים בדף השירות הרשמי.
שלב 2: פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע
מהו״ת הן פגישות מידע, היכרות ותיאום. הן מאפשרות לקבל מידע על ההשלכות המשפטיות והמשפחתיות, להכיר את האפשרויות ליישוב המחלוקת ולבחון את צורכי הצדדים והילדים. יחידת הסיוע יכולה להציע מסלול של גישור, ייעוץ או טיפול מתאים; היא אינה מחליטה במחלוקת במקום הערכאה השיפוטית.
ניתן לקיים עד ארבע פגישות, ולא בהכרח ארבע בכל תיק. מסגרת קיום הפגישות היא 45 ימים ממועד הגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה חד־פעמית של 15 ימים. זהו לוח הזמנים של הפגישות, שיש להבחין בינו לבין תקופת עיכוב ההליכים.
הצדדים מגיעים לפגישה הראשונה ללא באי כוחם. בהמשך ניתן לצרפם בהתאם למסגרת הפגישות. אפשר להתייעץ עם עורך דין לפני קבלת התחייבויות; אין לראות בלחץ להסכים תחליף להבנת נוסח והשלכות. עובדי היחידה יכולים להיפגש יחד עם הצדדים או בנפרד.
מידע נוסף על אופי הפגישות והבחירה בהמשך ההליך מופיע באתר משרד הרווחה בנושא יישוב סכסוכים במשפחה ומהו״ת. לדיון הרחב באתר ראו הליך גירושין בישראל.
שלב 3: תקופת עיכוב הליכים בגירושין ומה מותר לעשות
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מבחין בין מפגשי המהו״ת לבין התקופה שבה נמנעת הגשת תביעות. תקופת עיכוב ההליכים מתחילה ביום הגשת הבקשה ונמשכת בדרך כלל 60 ימים; אם יחידת הסיוע האריכה את התקופה בהתאם לסמכותה, היא עשויה לעמוד על 75 ימים. הערכאה יכולה להורות על קיצור או הארכה לפי הדין.
בתקופה זו לא מגישים תביעה רגילה רק משום שהפגישות הסתיימו או שלא הושגה הסכמה. קיימים מסלולים לסעדים זמניים ולסעדים דחופים בתנאים שנקבעו. למשל, בקשה לשמירת מצב קיים שונה מתביעה מלאה להכרעה ברכוש.
להנחיות ראו בקשה לקיצור או להארכת תקופת עיכוב ההליכים. כאשר נדרשת בקשה כזו משתמשים בטופס 7 ומפרטים את הנימוק והמסמכים הנוגעים לה. עצם הגשת הבקשה אינה החלטה המקצרת את התקופה.
ספירת הימים מחייבת תשומת לב: יש ימים שהחוק מוציא ממניין תקופת העיכוב, ומניין תקופת הקדימות אינו בהכרח זהה. בדקו את התאריכים וההחלטות בתיק, ואל תחשבו מועד הגשה רק על סמך חיבור מספר הימים למועד הפגישה.
שלב 4: הודעה על המשך ההליך או אישור הסכם
בסיום מפגשי המהו״ת צריך להחליט אם ממשיכים בהליך מוסכם או מסיימים אותו. לפי הנחיות הרשות השופטת, בתוך חמישה ימים מסיום הפגישה האחרונה מודיעים באמצעות יחידת הסיוע, בטופס 3, על ההחלטה. אין לערבב מועד זה עם תקופת הקדימות להגשת תביעה.
אם בוחרים בגישור פרטי, אפשר לבחון בקשה להארכת עיכוב ההליכים. אם מגיעים להסכם, ניתן לבקש לתת לו תוקף של פסק דין; אין צורך להמתין לסוף התקופה רק לצורך בקשה לאישור הסכם. לפני חתימה חשוב להבין אילו נושאים הוסדרו ומה נותר פתוח.
אפשר להגיע להסכמה חלקית ולהמשיך לדון בשאלות אחרות. הסדר זמני על הוצאות או על קשר עם הילדים אינו בהכרח פתרון לכל הסכסוך. להרחבה ראו הסכם גירושין וגירושין בהסכמה.
שלב 5: הגשת תביעה לאחר תקופת ההמתנה
אם אין הסכם שמסיים את המחלוקת, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מאפשר להתקדם לתביעה בכפוף למועדים ולתנאים. למי שהגיש את הבקשה והתייצב לפגישות יש תקופת קדימות של 15 ימים מתום עיכוב ההליכים להגשת תובענה לערכאה מוסמכת.
אם המבקש לא הגיש בזמן, או הגיש רק בחלק מהנושאים, עשוי הצד האחר להגיש תביעה בנושאים שלא הוגשו, בהתאם לכללים. זהו סדר להגשת הליכים, ולא הבטחה ליתרון בתוצאה. בחירת הערכאה עדיין מחייבת בדיקת סמכות.
ראו את הנחיות הרשות השופטת להגשת תביעה בסכסוך משפחתי. באתר ניתן להמשיך למאמר על מרוץ הסמכויות, כדי להפריד בין מועד ההגשה לבין השאלה מי מוסמך לדון.
| השלב | הפעולה המרכזית |
|---|---|
| בקשה | תחולת החוק, חריגים, טופס 1 ופרטי הצדדים |
| פגישות מהו״ת | התייצבות, מידע, התייעצות ובחירת מסלול |
| עיכוב הליכים | מניין התקופה, החלטות וסעדים מותרים |
| המשך מוסכם | הודעה בטופס 3 או בקשה לאישור הסכם |
| תביעה | סיום ההמתנה, תקופת הקדימות וסמכות הערכאה |
מתי נדרש בירור של חריג או הליך קודם?
כאשר קיימים הליכים קודמים, צריך לבדוק אם נדרשת בקשה חדשה. הבירור כולל את התיק הקודם, מועד הבקשה, ההשתתפות בפגישות והחריגים שבדין. אין לפתוח הליך כפול רק משום שהמחלוקת נוסחה מחדש.
בין המצבים המצריכים בדיקה נפרדת: הליכים למניעת אלימות במשפחה או הטרדה מאיימת, צד שאינו גר בישראל ותביעות מסוימות המוגשות בהסכמה. גם בקשות דחופות אינן מסלול אחיד לכל עניין. עיינו בהנחיות השירות הרשמי ובמדריך באתר על סעדים זמניים.
מה קורה אם לא מתייצבים, ואיך מתכוננים?
אי־התייצבות לפגישת מהו״ת עלולה לגרור הוצאות, הארכת עיכוב הליכים או מחיקת בקשה או תובענה, בהתאם להחלטת הערכאה. אין להסתפק באי־הגעה כשיש קושי: פנו ליחידת הסיוע בקשר לזימון, ובררו אם נדרשת בקשה מתאימה.
רכזו זימונים, החלטות ומועדי הגשה. הכינו רשימת נושאים מוסכמים ושנויים במחלוקת, עם צרכים מעשיים של הילדים ושאלות על התחייבויות אפשריות. לייעוץ בנוגע לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ולשלב שבו אתם נמצאים, פנו דרך עמוד הקשר של משרד עורכי הדין שרון סגל או בטלפון 077-997-4020.
